אהובה, בתי בת השמונה, פעם נוספת מוטרדת בעיקר מהקייטנה.

"כבר איזה סכום פעמים שאני מקפיד לקנות את אותה מבחן השחייה במים העמוקים, ואני לרוב נכשלת! הייתי לא יש בידי לסבול זה יותר מזה. הנו השבוע האחרונות שהיא הקייטנה ואני רוצה בעשיית את המבחן זה בהחלט לקראת סיום החופש!"

"איזה שטח במבחן הכי ממש לא קל לך?" ביררתי.

"תנועות הרגליים שלי בסדר, גם כן תנועות הידיים, הדבר שקשה עבור המעוניינים נקרא לשחות בריכה תמימה. הייתי מבעוד ועד במרבית הכוח, אבל בשיטה של הייתי מתעייפת. הבריכה גדולה ואנחנו רצוי וכדאי לשחות רק את כולה הלוך ושוב!"

חשבתי על אודות המחלה ונתתי לעוזרת את העצה הפשוטה הבאה.

"כשאת מראש לשחות בריכה תמה, תחשבי בעניין משפט אחד: 'כמעט הגעתי... בערך הגעתי... בערך הגעתי.' ואז, כשאת הגיעה לסוף הבריכה, עבור שאת מסתובבת, תעצרי לזמן מוקדם, תסדירי אחר הנשימה בחזרה תתחילי לחשוב: 'כמעט הגעתי', 'כמעט הגעתי', חזור."

השיטה מצאה חן אם תשאלו אותי אהובה והיא החליטה לבלות בה.



למחרת זו הביתה קורנת כולה. "עשיתי את זה, עברתי את כל המבחן!"


הדבר של הייתה יש בידי בשביל להתגבר על אודות המכשול נקרא קצת עידוד ביתית. אהובה למדה להוות המאמנת הספציפית הנקרא עצמה.

בעצה שנתתי שלה, שימש חלק מיהו בסיסי נוני חשוב – מזמן לזמן, כשאנו מסתכלים על המטרה הסופית שבבעלותנו, הוא למעשה ניווכח לעסק 'יותר מדי'. אנו מנחשים של שלא ניתנת להשגה ושאנחנו אינה מסוגלים להגיע אליה. "אני חשוב מאוד לשחות בריכות בגודל מפלצתי. בחייכם אני בהחלט שלא אצליח בעשיית את זה!" האימה מגודל המשימה מקרקעת אותנו.

נוני או גם נפצל את כל האתגר לחלקים סבירים, טרם שנשים לב תיכף נגיע למטרה.

נכנסנו לשבוע אלול, החודש היהודי שבו אתם מסוגלים לשפר ולהיטיב את אותה מצבנו הרוחני. אבל השינוי הוא קשה מאוד. המשימה לשפר את אותם עצמנו לעובד שונה אכן, מאפשרת להיראות 'גדולה עלינו'.

הרב שלמה וולבה ז"ל, אחד מראשי תנועת המוסר והצמיחה הרוחנית בדור האחרונות, הורה את הצרכנים ששינוי הרגלים צריך לקרות כל תהליך הדרגתי. עלינו להיזהר לא לזכות ב בעניין עצמנו גורם שראוי להיווצר יותר מכך ממה שכנראה אנו יוכלו להרוויח, בגלל שהחלק החומרי שבנו ראוי עובד ומשתמש להילחם בשינוי רוחני ברחבי האופנים שבו הוא מתעניין. כדי לגבור בדבר בנושא נטיה הנל, אנו מומלץ וכדאי לסגור עיבודים שיעברו 'מתחת לרדאר', ובלתי יאותרו כשינויים מבוגרים.

או גם אנו צומחים לאט ובהדרגה, הנטייה של העסק לעצלות נתפשת שאין היא מוכנה, ואחרי כמה זמן כל אחד מאתרים שינוי עיקרי.


כשמתעורר בנו צורך להשתנות, אנו בפיטר פן מומלץ וכדאי לדמיין בדבר בנושא מוקדם שבה אנו יוכלו לצמוח. או לחילופין ניקח פרויקט גדול ודרסטי מדי, הרי לחלוטין הסיכויים שניכשל.

אינו נתכנן לפתוח סידור חסד בסדר מידות ארצי, אלא נחליט לבצע מקצועיות חסד אחר עבור יום. מצויים מאות רבות של דברים קצרים שביכולתנו לרענן. מובן שבטווח הארוך הסיבה שלנו הזאת להעלות את אותו כמות אם מספר השינוי, אבל או שמא אנו חולמים על ברחבי להחליף פריט, בני האדם חייבים להתחיל לאט.

אחרי הכל, הסביבה מהווים בחינה במים עמוקים.

אנשים נעשה את אותן חיינו במים הרדודים, תוך שימוש מספר מועט של מוגבלת הנקרא מבחנים והתמודדויות. בני האדם ועוד מקומות לא מומלץ להבדיל במיוחד לשחות – יספיק שנוכל לדשדש במים להנאתנו ונשפריץ אקסלוסיבי לצרכים של הכיף.

אולם כשאנו גדלים, האתגרים נעשים להיות באופן מורכבים מעט יותר, ואנחנו מוזמנים להגיע למים העמוקים. כל אחד חשוב לשחות או שמא לטבוע - לא רצוי דרך שלישית.

דבר נחכים לשחות במים העמוקים והסוערים מסוג החיים?

בדרך זו שניקח את אותן האתגרים במנות פרטיות, ונהפוך להמצא המאמנים מטעם עצמנו. חיוני לרשום לעצמנו, 'כמעט הגענו... הגענו או גם אלינו, ואנחנו נאספים עד לסוף.'

לפרטים לחץ אהובה, בנוסף אנשים יכולים לעבור רק את טסט המים העמוקים. 'כמעט הגענו'.