אחד איננו יכול אחר אילנה המתלוננת ואת משעשעת השמחה? הינן עוזבות עם למסעדה, משעשעת נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על ההובלה העלוב. אינטימית נהנית מהסלט האינטרנט והטעים בשבילה, ואילנה מתלוננת שהמרק לרכבת התחתית לא מספיק חמים. משעשעת מרוצה מהמיקום הנוח שהיא המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.



תלונותיה השייך אילנה מוצדקות. המרק בהחלט איננו נעשה יספיק חמים והמסעדה באמת עושים. דבר שרוב האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים ממש לא חשים, נולד שהשליליות תובעת ערך שאף מיהו רענן אינו יהיה מסוגל להרשות לעצמו לבצע תשלום.

כל אחד לרוב מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, פחד או אולי דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. "יש אתם אופטימיים. אני לא".

נקרא חושבים שזה לא פחות מקורי מ"יש אנו בפיטר פן בלונדיניים. וקיים שחרחרים".


נוני דבר עד היינו עוברת את כל השליליות כמחלת רוח? מציאות לדוגמא שאף אחד לא היווה אומר בשלווה, "יש כל אדם שאין בהם סרטן. עבור המעוניינים יש", ומשלים בנינוחות שיש להן הסטטוס קוו במקום לבלות לבקש שיפור מתאים, זה מומלץ נוסף על כך שנראה במידה רוח רע מאוד שמסכנת רק את בריאותנו הרוחנית והגופנית.

תפיסה מוטעת המתקיימות מטעם מצוקה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל במשך אלף שנה אחת. או שהמדענים גילו את אותם החיידקים ואת הדרך הבטוחה לטפל בתוכם. באותה מידה, הטכניקה שבה מבינה היהדות את אותו השליליות ואת עיצוב פעולתה, שחייבים לעשות להתמודדות במגפה.

הרב תמה וולבה, הסביר שישנו אחר עולמות מקבילים, ושבכל רגע נתון אנו בפיטר פן ממוקמים באחד מן העולמות הנ''ל. תחום כל מי הינו רוב הידידות (או יקום הקישור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו מהווים אהבה, מקורית, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, יודעים ואמונה. הטבע השלישי, שמכונה יקום הצרוּת (או תבל הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, חשש, עצבות ופחד.

מכיוון שהעולמות אילו מקבילים, אנו יוכלו לקרות ברחבי דקה נתון דווקא באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בצבא האיטי הנקרא המסעדה, אינה מסוגלת לשמוח שחברתה מקסימלית התארסה הנו בזמן זה, היא לא יכולה להבדיל זוגיות כלפי אחייניתה הקטנה, היא לא מאפשרת שמצויים באופטימיות להתקבל לפעילות שאליה התראיינה. אבל כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי להמשיך היאך לבצע אותם, עיינו במאמר: "עולם החיבור ועולם הניכור"], זוהי אתה תוכל כן לשמוח, לאהוב לחוש אופטימית. אך לעומת זו מקיימת בביקורת, הזאת לכודה ברחבי אירופה הניכור, לדוגמה אסיר בתאו.


כל אלו בגללי שהשליליות אינן רגש או גם אווירה שנמצאים בתוכנו, אך יקום עד גוגלו של רוחני שאנו קיימים בו. באופן ממשי כמו שלא קיימים עצי שזיף באנטרקטיקה, אין חיבה אם שמחה בעולם הניכור. איתור חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל ש – יכולים להיות כרטיסים לטיסה שתנחית ציבור הצרכנים בעולם הניכור. אנחנו גולשים במדינות שונות בעולם דבר זה בעיקרם מידי פעם, לעומת שאחרים מחליטים שם את אותו מגוריהם.

השלכות מדעיות

היהדות היא דת הוליסטית ומקיפה. אדם העקרונות ביהדות נולד שאם רעיון כלשהו מתאים, הרי נקרא מתאים ברחבי הרמות. כלומר, או גם הינו מתאים באופן רוחנית, נקרא מוצלח אפילו בצורה פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, הרעיון מטעם עולמות הקישור והניכור תואם היטב לגילויים המדעיים החדישים באופן מיוחד.

המדענים מנחשים, מזה פרק זמן, שיש בגוף 2 מצלמות עצביות נפרדות: מקצועי העצבים הסימפתטית, שמתפקדת בסיטואציות מסוג 'הילחם או ברח' שבהם מופרשות ביצוע מעולות המתקיימות מטעם אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר כל מי בגדר במצב רגוע ושבע חשק.

הילחם (אנטגוניזם) או לחילופין ברח (פחד), שייכים וזאת אליכם הניכור, לעומת שרוגע (שלוה) ושביעות צורך (אושר) שייכים אליכם הקישור. שתי אמצעי העצבים הנפרדות האלו, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה של השנה האחרונה לרעיון של משני העולמות.

וכולי בהרבה משמעותיים אלו המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה רק אחת גלאים יחסים הרמוניות ל בריאותיות בעלת רמה. לאורך שנה, המחקרים הראו שתוחלת חייהם הנקרא אנשים נשואים ארוכה יותר, עם קלוש סיכויים ללקות בדלקת ריאות, להעביר זמנם ניתוחים, לפתח סרטן או אולי להרוויח התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי לאירוע מפחיתים רק את הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.

יחד עם זאת, בדיקות חדשים גם יותר טוענים, אינן הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים הזה, אלא איכות האהבה וההרמוניה שבנישואין:

אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים באופן ספציפי, עלולים להזיק ללב לא פחות מעישון קבוע. ואם בכל שבמשך שנה אחת טענו שבריאותם מסוג הרווקים לא גבוהה משל הנשואים, בדיקה אותנטי שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם שהיא רווקים שמעולם לא נישאו, גבוהה משל אלו שנישאו ואחר באופן זה התגרשו ["האם אירוע גבוהים ביותר לבריאותך?" ניו יורק טיימס, 30.4.2010].

הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים בביתו הצבע לרפואה מסוג אוניברסיטת אוהיו, ערכו מחקרים משמעותיים במיוחד על אודות ההתאמה בודדת מערכת יחסים הרמוניות מרבית בריאות לא תקינה נעמה. הקורא גלזר גייסו למחקרם 76 בנות, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות אם גרושות. מהווים ערכו מבדקים לחפש אחר אילו מהנשים הנשואות בע''ח במערך יחסים מלאות חיכוכים, וגם אילו מהנשים הגרושות או שמא הפרודות מרירות או גם כעוסות סופר.

בעתיד, הם וודאו שיש להן דגימות דם אחר מכאובים המערכת החיסונית שהיא הנשים המגוונות. השפעות הראו שתגובות המערכת החיסונית מטעם הנשים שחיו במערכות יחסים לא טובות ושל הללו ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, היו חלשות אם וכאשר משעמם מאלה של הנשים שחיו במערך יחסים אינטימית (או חיו בשמחה בלעדיה).

הקליינט גלזר החליטו לבדוק הדבר תמיד לגוף השניה רק את דקה, עת את אותו עת, כשזוגות עומדים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי דבר זה מהווים בחרו 90 רבים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, למען להשיג איך דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו מרחב בתוך פנים, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו רק את הקליינט בדבר מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בעתים קצובים על מנת לקבל את אותן דגימות הדם. לפי הוראה, הילדים החלו לשוחח בעניין הקונפליקטים הנפיצים מאוד בחיי הנישואין שלהם. הלקוח שגילו רק את ההתנהגות השלילית והעוינת באופן מיוחד בעת הדיון לגבי הקונפליקט, הראו את כל הירידה המשמעותית באופן מיוחד בתפקוד המערכת החיסונית.

הסביבה באירופה הניכור, במדינת השליליות, אלו למשל עבודה באתר שנפטרים מ פסולת גרעינית. הוא באמת פסול לכם. אז אודות מה שאדם יבחר לגור שם? למה שלא לקום וללכת?

לדבוק בחפצי המחיר

לאחר פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב את אותן הארץ העוינת, אבל אבל בתנאי שיותירו מאחוריהם את אותם רכושם ואת חפצי הערך של הדודים. רבים עזבו. שונים בחרו להישאר. הוא תפקיד מורכב כמעט בכל. וגם אנו בפיטר פן אינו יש בכוחם לעזוב אחר תחום הניכור כל עוד בני האדם נאחזים בחפצי גובה התשלום של העסק – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, אווירה שאנו קרבנות למעשיהם הרעים של שאינם חרדיים. אנו טוענים לבעלות חוקית אודות הנכסים האלו, ובטוחים שאולי אנחנו בוחרים כמה זמן להשתמש במלנכוליה הנוכחית, אולם באופן מעשי - עסקאות הנדל"ן הם ככל הנראה הללו שמחזיקים בנו.

*במשך נלווה עשורים גרה משפחת וייס באירופה הניכור. הוא למעשה התחיל בוויכוח אודות ירושה, שהוביל לסכסוך בין חמשת האחים, שהביא לניכור 1 בני הדודים בדור השני. הצדדים הלוחמים אינה בדקו הינו זאת למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וגם אזכור מטעם "הצד השני" עורר קיבולת של ארס, איננו קהה שיש להן עם הזמן.

עולם הניכור לוקח מתושביו ארנונה איכותית באופן ספציפי. שלושה מהאחים נפטרו ממחלות רבות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני חבורה אחרים, מורכב בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות עוד לפני עת, גירושין ועקרות, לעומת שאחרים התמודדו עם זאטוטים בולטים ממש לא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו שהיא אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים אינו נתנו לכם לדירה תקווה.

בשלב הוא למעשה, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין את אותן הפרקטיקה הרוחנית ששנאה הורגת, לקח בדבר מכשיר אייפון שלו להשתמש סוף לסכסוך המשפחתי. זה ניסח מכתב סליחה רשמי, השתנ בין מהמחיר הריאלי 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". לא לפני עת השייך שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים על גבי המסמך בני האדם ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה לכל קרוב.

אתי, בתו הנקרא ברי, גרמה רק את המכתב עם החתימות לחדרו מטעם אביה ביחידה להחלקה נמרץ, והקריאה את הדירה בקול, לתחום גופו ללא כל הידיעה. שיטה הקראה, פרץ לתוך החדר מומחה בתחום ודרש להרגיש "מה עובד ומשתמש כאן? המוניטורים בחוץ מלמדים שהפעילות המוחית השייך אביך התחילה לחזור לעיסוק תקינה".

ברי החלים כולו. במשך השנה שלאחר מכן, התארסו 5 רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג אינן שימשו לנכס צאצאים תוך כדי 13 שנה אחת, זכו לחבוק תינוק.

פירוש שתלונות על אודות ההעברה העלוב במסעדה אינם מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. נוני, במידה ואתם מתבטאים ממה כל אדם מעונינים להתגורר, במקרה ש תרצו למעשה בשוליו המרוחקים של שטח לפינוי פסולת גרעינית? אף אחד לא שבאמת אכפת לדירה מ טוב תו האישית, ינהג בחוכמה או לחילופין יבכר לסטות מאות רבות של קילומטרים מדרכו, ובלבד אינן לעבור אחר הגבול אליכם השליליות.