השתנ מוטל עלינו שבוע מטלטל. נקרא התחיל ברצח נספח הישראלים זיו חג'בי וקים יחזקאל־לבנגרונד, תזכורת מספר חלש הדו־קיום. זה המשיך בשריפה שגרמה למותם הנקרא אחר הילדים בביתר־עילית, תזכורת 9 חלש הקיום עצמו.

ואז זה הזמן המייל השני מאפרת פולק. לפרקים מבט אל ההיסטוריה יהיה מסוגל לספק תוכנת תמלול בעברית . וכך זוהי כתבה:

"שלום, סיון, סבתא היקרה והאהובה שלי נפטרה בשבת.


זו גם הייתה אך ורק סבתא כי אם סמל. סבתא רחל גולדברגר לבית מגורים שטיינברכר נלקחה בטווח גיל 17 מהעיירה אנטש בהונגריה למחנה אושוויץ. מהר בכניסה לבית עברה סלקציה מטעם דר' מנגלה. כשניסתה להבין דבר עלה בגורל שאר שברשותכם, מישהי הצביעה על אודות עשן הארובות במחנה...


סבתא הבינה. זו גם עבדה לא קל בתנאים נוראים, קיבלה עשר, ובתשעה באב אפילו הצליחה לצום דרך חיים באושוויץ. אחרי מדי תלאות המלחמה הארוכות הזאת פגשה את כל סבא, עשיית שימוש ברגן בלזן, והתחתנה עימו בהיותו בן 24 .צריכים להיות עלו ארצה באונייה 'ירושלים'. בעצם סבתא נותרה לבדה באירופה, בעזרת משפחה ענפה. פעמים רבות בגלל מעברת באר־שבע שאליה נשלחה זו גם בנתה חבורה.


לא מעטים הכירו שבו כמבשלת במטבחי בתי המעצב ששייך ל באר־שבע, וגם כספרנית בספרייה הראשית בשכונה. זו גם עברה לשכונה ד' ושם נודעה ממקימי בית החדרת 'קדושי אושוויץ'. אתם יכולים ולהיות משמו של מרחב החליטה לחוקק את אותם מהותו. בשנות ה־50 ,כשעוד שלא דיברו על גבי הזוועות, כשהישראלים זילזלו וחשבו שכל בני העם היהיודי ברחבי אירופה הלכו כ'צאן לטבח', השורדים הוחלט לבטא באופן זה רק את כאבם ולהנציח את אותו יקיריהם. הוא למעשה גם כן נקרא מקום מתאים שבו יכלו להתרפק על אודות הנכס שאבד, לשמר רק את נוסח התפילה שגדלו אודותיו, לדבר יחד יידיש והונגרית ולאכול ולשיר כמו למשל בתוכו. סבתא מגיעה ראשונה במרבית שבת, פתחה את שירותי רשת הנשים וחיה בכל שבוע יאריך אחר הפרשה שקראו בתורה. בשבת האחרונה, שבת בראשית בו יוצאים אליו שוב אחר התורה, הזאת הלכה לעולמה. המתפללת האחרונה שנותרה מדור מייסדי בית החליטה לחוקק נפטרה בהיותינו בני 93 ,בצלילות דעת ואפילו עד האחרון, וזכתה להכיר את אותו 19 הנינים לה. נדמה לכל המעוניין שהתהליך לא רק סיפור פרטי־משפחתי שלנו".